ההיסטוריה של שקי הענק
בסוף 1960, רוברט ר ‘ויליאמסון צפה במטוס קטן שהועמס עם דשן בשדות האורז של דרום טקסס, כאשר הבחין בבעיה. העברת הדשן בשקיות נייר במשקל 50 ק”ג למטוס הייתה מסורבלת וגזלה זמן. ואז הוא חשב, “מה אם כל שקיות במשקל 50 ק”ג האלה ניתן לרוקן לתוך שק אחד ענק?” ניתן לתפור שרוך שירוקן את כל תכולתו לתוך המטוס בתוך שניות. באמצעות ניסוי, טעייה, ונחישות, מר ויליאמסון פיתח שק פוליאסטר ענק מצופה בפוליוויניל כלוריד (PVC) שמיוצר ביפן .שקיות PVC היו חזקות ועמידות, מה שהופך אותם לרב שימושיים בתהליך ריסוס היבולים.
לא עבר זמן רב ,עד שהתברר שיש פוטנציאל גדול לשקים ביישומים גדולים מדי עבור שקיות נייר במשקל 50 ק”ג וקטנים מדי לכמויות של משאית או קרון רכבת .שקי ענק עבדו נהדר לטעינת חומרי ריסוס, אבל היו קצת יקרים מדי וכבדים עבור רוב היישומים אחרים. מר ויליאמסון מצא פשרה בין העלות וכוח הנשיאה בצורת פוליפרופילן ארוג –והפכו לשקי הענק הידועים של היום. שקי ענק הם מוצר האריזה הנמכר ביותר כיום.
במהלך השנים תעשיית שקי הענק עברה מספר עצום של שינויים. רבים מהשינויים נולדו מתוך הכרח ואילו אחרים הם שיפורים מקידום טכנולוגיה. בזכות השיפורים הטכנולוגיים כיום ניתן להשתמש בשקי ענק לשימושים שלא היו בעבר כגון שק ענק ללוחות אסבסט ושקים טמוני קרקע לאיסוף פגרי עופות או פסולת ביתית. בשקי התעשייה ישנם שיפורים שנוספו כגון שקים לחומ”ס ושקים בעלי מוליכות והארקה (C ו D).
